31 ביולי 2012

אוסף שלישי: הפריטים שאני לא יכולה לחיות בלעדיהם בקיץ

כששמתי למטרה פינה קבועה (פחות או יותר, כן? אל תתקבעו על זה) של אוסף שלישי, לא חשבתי על כמה שהשבועות יעברו לי מהר!
החיים שלי הפכו למין ספירה לאחור אחת גדולה לקראת הלימודים. אני עוזבת את העבודה שלי בעוד חודשיים מהיום ומתחילה ללמוד בעוד כמעט שלושה חודשים,
מפה לשם אנחנו כבר באמצע הקיץ, אז רציתי לנצל את ההזדמנות ולהמליץ על שלושה פריטים שמלווים אותי ברמה יום יומית ופותרים לי בעיות שהקיץ מביא איתו:

דפי בלוט Oil control של לייף
אחת הבעיות הכי רציניות שלי בקיץ היא שאיזור הטי שלי שומני ברמות לא הגיוניות ואני מבריקה תוך שלוש שעות מהרגע שיצאתי מהבית, והייתי חייבת למצוא פתרון יותר טוב מלנגב את המצח עם נייר טואלט בשירותים (ותוך כדי להוריד את המייקאפ).

לפני שהגעתי לנסות את הדפים של לייף יצא לי לנסות דפים Forever21 שחברה טובה נתנה לי במתנה והיו מצויינים, אבל היה להם חסרון אחד מעצבן - הם מרעישים! הם היו עשויים נייר כמו דפי אפייה, ואין דבר יותר מביך מלהוציא דף כזה באמצע חדר שקט כדי לנקות את הפנים ולראות שכולם מסתכלים עלייך.

הדפים של לייף אמנם בצבע כחול זועק ומעצבן, אבל הם לא מרעישים והמחיר זול ביותר - 24.99 ש"ח לחבילה בסניף רשת סופר-פארם, אבל הם תמיד (!) במבצע של 1+1.



מניפה
אני לא יודעת איך זה אצלכם, אבל פה בפתח תקווה מניפות הן אקססוריז של פיליפיניות ורוסיות זקנות. ושלי. ביום שהחבר קיבל מניפה ונתן לי אותה הבנתי כמה היא חסרה לי כל חיי! לא עוד נסיעות באוטובוסים מסריחים עם מזגן שבקושי עובד, לא עוד לעמוד בשמש ולחכות לאוטובוס, לא עוד לצאת לציבור ולהזיע.
המניפה שלי פשוטה, אז אספתי כמה מניפות חמודות ורנדומליות שהייתי שמחה שהיו לי בתיק:




שמן ארגן מרוקאי לשיער של מישל מרסייה
מכירות את הקטע הזה שאתן מעבירות אצבעות לשיער והוא כל כך יבש ומסכן שבא לכן למות? אז שמן לשיער. למיטב ידיעתי אין הבדל ממשי בין סוגי השמנים לשיער וכל דבר שתקנו יהיה טוב.
בשמן ארגן כמעט ואין בו חומרי בישום, לא משאיר את השיער דביק ולא מכביד על השיער כך שהשיער נשאר עם הנפח הטבעי שלו, בניגוד לכמה קרמים לשיער שלא מתאימים לי בקיץ מפאת החום והלחות.

מומלץ במיוחד למי שהגיעה לקיץ עם שיער חצי מעולף כמוני (שעבר חמצון) - זה עושה הבדל משמעותי.

אגב, כמות השמן שמשתמשים בה קטנה מאוד ואחרי שנתיים (משתמשת רק בקיץ) עדיין נשאר לי חצי בקבוק.


59.99 ש"ח בכל רשתות השיווק

29 ביולי 2012

MYKA

אז איך היה סוף השבוע שלכן? 
את הסופ"ש שלי ביליתי בבית של אמא, ומבחינתי ההוכחה הניצחת לימים רגועים באמת היא שאין מהם אפילו תמונה אחת - הייתי כל כך עסוקה ב"להיות בחופש" שלא תיעדתי לבלוג אפילו רגע יפה אחד...


ביום שבת היה רגוע ונעים, עד שנסעתי נסעתי נסעתי ובום! האוטו העלה קצת עשן ונתקע באמצע הכביש.
אין כמו להתקע עם הרכב בדרך מהצפון הביתה באמצע שום מקום (טוב, יקנעם) בשביל להבין שאי אפשר להתפשר על נעליים לא נוחות כשצריך ללכת כמה קילומטרים לתחנת דלק הקרובה (כדי לגלות שהכל סגור כי ערב תשעה באב).

בתיאום מושלם למחשבה הזאת נתקלתי בצילומים מקסימים לחלוטין לקולקציית נעליים בהשראת אוריגמי, של המותג MYKA. המותג בבעלות המעצבת מאיה ציטרון גלזר, והנעליים מיוצרות בישראל בעבודת יד.

לאתר של MYKA
מחירים הנעליים נעים בין 400 ל-700 ש"ח,
בחנות המקוונת יש מחיר לכל דגם

עוד לא יצא לי לקפוץ לסטודיו (החנות הראשית באמברלה, דיזנגוף 252 תל אביב), אבל נראה שהנעליים עונות לקריטריונים של נעליים יפות (וצבעוניות! אני חייבת להפסיק לקנות רק נעליים שחורות) ונוחות לקיץ שלא היה לי אכפת להתקע בהן כמה שעות ביקנעם עם רכב מעלה עשן.












את הצילומים ראיתי לראשונה ב - Dreed Tea, וזו הזדמנות מצויינת בשבילכן לבקר בבלוג שכותב בקביעות על האופנה בארץ.

26 ביולי 2012

לנוון בקמפיין חדש: האנשים הם שעושים את הבגד

אז מה קורה בעולם האופנה כרגע? לא יותר מדי. שבוע אופנת הקוטור בפריז נגמר לפני מספר שבועות והתאפיין בעיקר בפיהוק מאסיבי, וכעת הגיעה שעת הקמפיינים של כל בתי האופנה לצאת לקראת עונת החורף. 

בית האופנה לנוון (Lanvin) שבראשו עומד אלבר אלבז בנה קמפיין שיווקי רענן לקולקצייה החדשה כשכל הדוגמנים והדוגמניות שלו הם אנשים בשר ודם בעלי גוף רגיל ואנושי ולא דוגמניות גבוהות ודקיקות, כביכול. לא עובדה מדוייקות כיוון שכל עין חדה תזהה שכל הבחורים הצעירים יובאו הישר מסוכנות דוגמנות מקומית, והנשים כולן לא דוגמניות במובן המקובל באירופה אבל לחלוטין יפהפיות וחטובות.
כשמשווים את הקמפיין החדש לקמפיין משנה שעברה בו הנשים היו העתק מדוייק, מפוסל ומעוצב, קשה לפספס את ההבדלים.

סטיבל מייזל, אחד מצלמי האופנה מצליחים בתעשייה כיום בנה סט של בית קלאסי, בתוכו חיות דמויות בגילאי 18 עד 80 - כביכול הגיל אליו פונה המותג, כאשר כל אחת מהדמויות שונה מאוד מהשניה ובעלת אופי נוקב וברור. 

אין ספק שיש אמירה ברורה בקמפיין הזה: האנשים הם שעושים את הבגד. אבל הייתכן שמה שיצא באמת זה אוסף פריק שואו שמסב את תשומת הלב מבגדים משמימים במיוחד העונה?












24 ביולי 2012

אוסף שלישי: אלטרנטיבה לאופנה

את סוף השבוע הזה ביליתי ברחמים עצמיים והתבכיינות על מר גורלי, כיוון שהפסטיבל אליו טסתי בשנתיים האחרונות התקיים בגרמניה גם השנה אבל אני לא הייתי שם.
להזכירכם, מדובר בפסטיבל אלטרנטיבי שאוסף אליו אנשים מהקהילה האלטרנטיבית-גותית מכל רחבי העולם ובעיקר מאירופה שכבש אותי ברגע שהבנתי מה העיקר שלו: להגיע, להנות מהמוזיקה, ולהנות מיומיים של חופש אמיתי.


עוד על פסטיבל האמפי, על המסיבה שלפני והקתדרלה הגותית, על מה תפרתי ולבשתי לפסטיבל עצמו, ואוסף נבחר של אנשים ותלבושות מהפסטיבל.

לכבוד לפינת "אוסף שלישי" החדשה בבלוג (החל משבוע שעבר), חשבתי שיהיה נחמד לבנות אוסף מזכרת לפסטיבל שלא הגעתי אליו השנה וכמזכרת לכל הפסטיבלים שלא אטוס אליהם השנה (עונת הפסטיבלים רק התחילה - אולי שמעתם על פסטיבל הוואקן, מטאל קאמפ או הטרפן) כדי לעודד את עצמי קצת.

אני חושבת שכולנו צריכים תזכורת קבועה שאופנה היא לא טרנד, ואנחנו לא חייבים לרוץ אחרי כל להיט שרץ בחנויות. האופנה שאנחנו לובשים יכולה להיות זרם אלטרנטיבי שראינו באינטרנט והיא יכולה להיות לא לבישה ליום יום, והיא לגיטימית לחלוטין כל עוד נוח לנו עם עצמנו. אנחנו לא חייבים להיות חלק מהעדר.









התמונות כולן מגלריות של צלמים שצילמו את הפסטיבל, החל מהפייסבוק ועד אתרים אלטרנטיבים גרמנים.
הרשימה המלאה של הגלריות כאן.

22 ביולי 2012

חגיגה איטלקית עם דוד דולצ'ה ודוד גבאנה

אני לא יודעת איך זה אצלכן, אבל לפעמים יש לי רגעים בחיים שאני מפנטזת להיות שייכת למשפחה אחרת לחלוטין, סתם כדי לשכוח לכמה רגעים מהריבים המשפחתיים אצלנו. במשך שנים הייתי מבקרת אצל חברות בבית ומקווה להתחלף איתן ליום אחד, ושנים לקח לי עד שהבנתי שכל המשפחות דפוקות בדיוק באותה מידה. גם אצל החברה שהכי קינאתי בה עם המשפחה המושלמת יש סדקים, וגם במשפחה הכי יפה למראית עין יש איזה משהו רקוב. 

משפחה מסורתית היא משהו מוזר שלא ברור לי איך הוא מחזיק מעמד בימים מודרנים שכאלה. כנראה זה משהו שטבוע לנו בגנים, הרצון להתקבץ לקבוצות גנטיות כדי לשרוד, ולהתפזר כדי להרחיב את המעגל הגנטי.

זו העונה השניה שדולצ'ה וגבאנה בנו את הקמפיין שמדבר ישירות לנימי הלב שלי: המשפחה המסורתית. בעונה הקודמת דולצ'ה וגבאנה בנו סטים שלמים של חופשה משפחתית באיטליה וככל הנראה העונה המשפחה ממשיכה את החגיגה המשפחתית הקלאסית והשמחה שלה, זו שכולנו רוצים להצטרף אליה בתור אחד מבני המשפחה.

Dolce & Gabbana 
Fall Winter 2013 Ad Campaign
Starring:  Monica Bellucci, Bianca Balti, Bianca Brandolini



אני מקווה שאתן זוכרות את הפוסט על תצוגת האופנה המהממת ביופיה לחורף 2013 של דולצ'ה וגבאנה, כי עכשיו היא מגיעה לחנויות ומבחינתי זו סיבה אדירה למסיבה (בעיקר כי החברות העממיות ייצרו חהעתקים או בגדים "בהשראת" הקולקציה המורכבת והנפלאה הזו).

החוכמה בקמפיין של דולצ'ה וגבאנה היא שילוב הסצינות בתוך החיים הנורמטיבים של המשפחה המסורתית בת שלושת הנפשות.



מרכיבי הסט והמלהקים בקמפיין עשו בשכל כשליהקו את השחקנית מוניקה בלוצ'י היפהפיה כדודה הסקסית, שלל נשים צעירות שמייצגות את האופי השונה של כל אחד במשפחה, ומלאי גברים ונשים אותנטיים למקור והאווירה האיטלקית הכפרית.


הרגעים האלה שבא לי להיות הסבתא הסורגת עם הבגדים של הדודה היפהפיה.





ובונוס:


שבוע טוב :)

20 ביולי 2012

מה לעשות עם שרשרת מכוערת? DIY על רגל אחת

סיפרתי כבר בעבר שאני נוהגת להגיע למפגשי החלפות בגדים כדי למסור בגדים מארוני הפרטי ולקחת הביתה בגדים חדשים, אז הנה תוצאות ההחלפה האחרונה: 


שרשרת. יוצא שבפעם בכמה מפגשים אני יוצאת בלי בגדים בכלל (ומתבאסת קשות כמובן) מהמפגש, הפעם התעקשתי לא לחזור בידים ריקות ולקחתי איתי שרשרת שהונחה בצד יתומה ואף אחת לא רצתה לקחת הביתה. היא מוזרה וגרוטסקית בשבילי ויותר מדי רעש וצלצולים ולקחו לי חמש דקות תמימות לשחרר את כל החלקים שהסתבכו אחד בשני, אבל אני באופי שלי זבלנית מקצועית - אוספת זבל הביתה שיום אחד אעשה איתו משהו.

לשמחתי שלא כמו שאר הדברים שאני אוספת ועושה איתם כלום, את השרשרת הזו לקחתי כנסיון ראשון בתכשיטים. אחרי הביקור בחרוז כזה התמלאתי חשק לנסות לייצר תכשיטים משליהחלטתי לנסות לייצר מעבדת חומרים משלי ולבדוק איך הם מתנהגים ותוך כדי להשתמש בתוצרים מהניסויים שלי.

השולחן בסלון נראה כמו מעבדה של חוליית טרור, עם כל מיני חומרים כימיים וחומרים טבעיים, ופליירים ומתכות ושיפודי עץ וחוטים, ושלושה סוגים של דבק מגע.


וכך נראית השרשרת שלי בסופו של דבר.
אני לא בן אדם של אקססוריז כל כך, וכדי להתחבר למשהו אני צריכה שהוא יהיה לי מאוד נוח וירגיש טוב עם הגוף ולא יציק לי במהלך היום (הסיכוי שתראו אותי עם שרשראות ענק או צמידים רועשים קלוש), והמטרה העיקרית שלי היתה לייצר משהו עם צורה אורגנית.

איך עשיתי את זה:
  • פירקתי את השרשרת המקורית ובחרתי את אחת הרצועות באורך שהתאים לי
  • חיברתי את הסוגר של השרשרת
  • ייצרתי תליונים מפורצלן קר שדומים לשרשרת המקורית וחיכיתי שיתייבשו במשך 24 שעות
  • השחלתי את התליונים בעזרת חוט רקמה לבן
  • הדבקתי את התליונים אחד לשני עם דבק 3 שניות נוזלי

היי!

בתמונה:
אני רעננה וחביבה על בוקר. כל כך נדיר שאנשים שאלו אותי מה קרה
שמלת תכלת מ-H&M
שרשרת שהכנתי בעצמי

אם גם אתן מעוניינות ליצור תכשיטים בעצמכן, כאן יש שלל מדריכים לתכשיטים.

18 ביולי 2012

תערוכת עבודות הבוגרים בשנקר 2012

אתמול ביקרתי בתערוכת השנתית של שנקר, שתפתח היום רשמית לקהל הרחב, וכל כך התרגשתי לראות את העבודות היפיפיות שהייתי חייבת לחלוק אותן איתכם כאן ועכשיו כדי שלא תפספסו ותגיעו לתערוכה.

אם תספיקו, נסו להגיע לפתיחת התערוכה היום בערב. מערב לקרנבל הרגיל שמתרחש שם, הסטודנטים יהיו נוכחים לצד העבודות שלהם ותוכלו לדבר איתם על העבודות שלהם ולשאול כמה שאלות שרק תרצו - מה שנראה לי הכרחי למדי השנה בהתחשב בעובדה שהשנה לא מצאתי הסברים מפורטים לצד העבודות כמו בשנים הקודמות.


בשנים הקודמות הגעתי לבקר בתערוכת הבוגרים של שנקר כדי לחלום על העתיד ולראות את עתיד העיצוב בארץ. השנה הגעתי לתערוכה בעיקר כדי לשאוב אנרגיה והשראה וכדי להנות מהיצירה שמתחוללת בין קירות שנקר וכדי לראות את העתיד שלי בעוד שלושה חודשים בתור סטודנטית :)

התערוכה מציגה את העבודות של כל מחלקות העיצוב של שנקר, ויש הרבה כאלה - בשעתיים וחצי הספקתי לבקר רק בשלוש מתוכן בגלל העומס בעבודות והשיחות שניהלתי עם הסטודנטים.

לאחר שתבקרו במחלקת עיצוב אופנה ומחלקת עיצוב תכשיטים תוכלו לבקר במחלקת תקשורת חזותית (שמחולקת להתמחות בעיצוב גרפי, איור ואינטראקטיב), עיצוב תעשייתי ועיצוב פנים וסביבה.

צילמתי בתוך המחלקות לעיצוב תכשיטים ועיצוב אופנה פריטים נהדרים שאהבתי במיוחד, אבל מכיוון שהיו לא מעט כאלה אני חושבת שאעדיף לכבד כל מעצב ולתת לו במה נפרדת בפוסט משלו בשבועות הבאים, עם הסברים על עבודות הגמר שלו ותמונות נוספות.

צפו לעדכונים :)



מתוך פרוייקט הגמר "LEEN On Me" של לי שגב


מתוך פרוייקט הגמר "מנהרות הזמן" של אורה לוין



מתוך פרוייקט הגמר "פסיכו-סימטריה" של סיון לקסמן


מתוך פרוייקט הגמר "פורטרט" של אנה רובינוב


מתוך פרוייקט הגמר "שבועות בקיבוץ" של לי קודוביצקי


מתוך פרוייקט הגמר "גשטלט" של דלית דלה-טורה
 

מתוך פרוייקט הגמר "חומר אציל" של דפנה פילוסוף


מתוף פרוייקט הגמר "מכנטומיה" של רואי גדסי


תהנו!

17 ביולי 2012

אוסף שלישי: תכשיטים שיצאו מהקופסה

לאחרונה מצאתי את עצמי נתקלת מדי פעם במספר פריטים באותם נושאים, וחשבתי שזו יכולה להיות פינה נפלאה ורעננה לבלוג - אוסף שלישי: שלושה פריטים, אותו נושא. אני חושבת שהיום הכי סמלי להתחיל את הפינה הזו יהיה יום שלישי :)

השבוע מדובר בתכשיטים שיצאו מהקופסה לחלוטין עד שהקופסה בכלל לא יודעת מי הם.

אגרימס גותיק (Agrimas Gothic)של המעצב והיוצר הישראלי עומר וייס.
אגרימס, בנו של אדם (ההוא שאלוהים יצר בספר בראשית, זוכרים?) מתחבר ישירות לרקע של של עומר בגותיקה, כישוף ועולם הנסתר. העבודות המורכבות עשויות מחמר פולימרי בטכניקות עבודה יחודיות ובהקפדה על פרטים קטנים.


ניתן ליצור קשר עם עומר דרך עמוד הפייסבוק או באימייל


חמסה (זוהר בחושך)



ידו של דרקולה



בחנות Sinners and saviours (החוטאים והמושיעים) הלכו על הפוסט מורטם עד הסוף. צילומי הפוסט מורטם (לאחר המוות) הם צילומים של אנשים לאחר הפטירה, שהיו קיימים מאז ומעולם ושימשו גם לצורך אבל. המשפחה היתה מצלמת את המת (לעתים אף היו מלבישים אותו בבגדים ומושיבים אותו על כסא לצד המשפחה לפורטרט משותף) כהנצחה וזכרון (עוד בויקיפדיה).




היוצרת סטפני אינגאקי מהחנות Miyu Decay היא תכשיטנית מקליפורניה, ארה"ב שעוסקת במקברה ובתכונות של הדברים הקטנים. את התכונות של העבודות שלה אפשר לראות מתפרשות בעיקר במאסטר פיס שלה, הוא ענק עטלף הפירות.
התכשיט נקשר כשרשרת על הצוואר והגוף אך גם מוחזק בעזרת הראש והרגליים ומשתקע בעור, כמו מחבק את הגוף בתפיסת מוות אחרונה.


העבודה נעשית בכל פעם מחדש מכסף טהור, ותעלה לכם בסביבות 40,00 ש"ח.


מה דעתכן?
אם יש לכן רעיונות לנושאים נוספים או דברים מעניינים לאוסף שלישי אתן (וגם אתם!) מוזמנות לשלוח אלי למייל.