30 בספטמבר 2012

שמלת וינטג' משופצת לחתונה אזרחית

מכירים את הקטע הזה שאתם בני שבע עשרה ובתיכון, צעירים ופוחזים וזוגיות נראית לכם כמו איזו הזיה מסרט דיסני, ופתאום תוך רגע החיים רצים לכם נורא מהר, ושש שנים עוברות כמו כלום ואתם בני עשרים ושלוש והחברים שלכם מתחילים להתחתן סביבכם? אז החברים שלנו מתחילים להתחתן סביבנו, והזוג הראשון עשה את זה ביום שישי הזה ממש.

זו הפעם הראשונה שהייתי בחתונת שישי בצהריים, שהתחילה בשלוש בצהריים ונמשכה לתוך הערב, שנערכה בחצר וילה בכפר מעש, עם לאונג' גדול לשבת בו, בופה בצד ורחבת ריקודים על המרפסת. החופה שהיתה בעצם החלפת נדרים והכרזה על הזוג המאושר על ידי חבר טוב של השניים, התקיימה תחת חופה אמיתית שהחזיקו ארבעה בחורים.



מה לובשים לחתונת צהריים? שברתי את הראש במשך שבוע, וגם אחרי שהחלטתי הגעתי למסקנה שאולי בחרתי לא נכון כי אני הולכת למות מחום כי החתונה בחוץ בחצר בית, בלי צל ובלי מזגן. הסנדלים היו הדבר היחיד שהיה בטוח בכל האאוטפיט, כי ההזמנה ציינה שכדאי מאוד לוותר על העקבים (אירוע על דשא).
למרות הסיכון בלהזיע את עצמי למוות (מה שאכן קרה בסופו של דבר עד שמזג האוויר התקרר) בשמלה החלטתי ללבוש את מה שתכננתי בתחילת השבוע, וזו השמלה הכחולה שבתמונה.



את השמלה קיבלתי במתנה מאדר, שהכרתי אחרי כמה תגובות שלה בבלוג, מייל חמוד ופגישה אקראית באוטובוס בו היא זיהתה אותי. היא מצאה לנכון להעביר לי כמה בגדים שווים בטירוף כשירדה במשקל והחליפה את כל המלתחה שלה :).

השמלה נקנתה במקור בשוק הוינטג', ולמען האמת השוס האמיתי של השמלה הזו היא קולר הפיטר פן שלה. ביום כיפור ישבתי לשפץ את השמלה קצת כדי שתתאים לגזרה שלי, והעליתי את קו המותן שלה שהיה מאוד נמוך גבוה אל על . החתולה שלי מצאה לנכון להפריע לי בכל רגע נתון שתפרתי.

בהזדמנות זו אתן רואות את הסטודיו החדש שלי שלקח נתח גדול מהסלון (ותודה לחבר שלי שלא הרג אותי על זה)
הסטודיו ישמש אותי לכל העבודות שאני עושה עד עכשיו, ובעיקר ללימודים

 חסר לשמלה כפתור אחד למעלה, ובגלל שהכפתורים המקוריים של השמלה כל כך יפים לא רציתי להחליף לסתם כפתורים שיש לי בבית והחלטתי שלטובת החתונה אני יכולה ללכת עם השמלה הזו גם פתוחה עם גופיית תחרה מתחתיה.


העגילים הגיעו מאיביי סוף סוף. זה לקח יותר מחודשיים! עוד מישהי מרגישה שיש האטה היסטרית במשלוחים שמגיעים מחו"ל בזמן האחרון? אני חושדת שמישהו בדואר מתעצל לחלק את החבילות בזמן.
וכן, הם תואמים את הכתר בקעקוע שבגב ;).



את התיק אמא סרגה לי במתנה לפני כמה שנים, עם פרח קאלה מיוחד שמעטר אותו (הפרח האהוב עלי).


בברכת "שיהיה לי חודש של חופש נעים, כי היום זה היום האחרון שלי בעבודה!!!" ושיהיה לכן חג שמח!

27 בספטמבר 2012

געגועים לאלכסנדר מקווין

למכורות האופנה מזריקות לעצמן את ההפקות האופנה מהאינטרנט ישר לוריד אני לא הולכת לחדש כלום, אבל מי שלא מבזבזת שעה ביום (על מי אני עובדת? גם שש וגם עשר שעות אם אני בחופש ואין לי תכניות) במעבר על כל מה שחדש באינטרנט עוד לא מכירה את Fashion Gone Rough.
קודם כל, קבלו את הבלוג כבלוג מומלץ, ורוצו להרשם לעדכונים, הבלוג אוסף הפקות אופנה מכל מגזין בעולם שהכותבת הצליחה לשים עליו את ידיו, והפקות אופנה עצמאיות שצולמו במיוחד לבלוג.
השבוע פורסמה הפקה חדשה בשם “Dreaming of McQueen”, שכולה געגועים לאלכסנדר מקווין בשיאו. ההפקה הזו נחתה בדיוק במקום, כשהחסרון של מעצב ברמתו מורגש מאוד, אחרי שבועות אופנה מדשדשים במיוחד.


אני חייבת לציין שהבחירה של הבגדים והסט היתה מוזרה מאוד בהתחשב במטרת הפרוייקט: לא חשבתי שמדובר בבגדים של מקווין אלא הומאז' לעבודתו. הייתי בטוחה שמדובר בשמלה של דולצ'ה וגבאנה מהקולקציה האחרונה או זו שלפניה, בהתחשב בעובדה ששתיהן הפכו ללהיט היסטרי בכל מגזין שיצא בחודש האחרון.

מכל העבודות המעולות והאוונגרדיות של מקווין, בחרתם את מה שנראה כמו של כל מעצב אחר?



להפקה המלאה בFashion Gone Rough.

במקום להתבאס מהזכרון העמום והגרוע של אלכסנדר מקווין, בחרתי להביא כמה עבודות שלו מכל השנים, מן התצוגות ומן התערוכה שהוצגה לפני שנה.
לאחר מותו ב-2010 (בהתאבדות דרמטית, כזכור) הוצגה תערוכת Savage Beauty בניו יורק ולאחר מכן פורסם ספר עם צילומים של כל הדגמים שהוצגו בתערוכה ושלל טקסטים נפלאים שמתארים את העבודות שלו מכל השנים.


אני ממליצה ללחוץ על כל תמונה ולצפות בה בגרסה המוגדלת!

שמלה עשויה נוצות יען צבועות באדום, ולוחיות זכוכית אדומות שנועדו כדי לגרום לצופים לחשוב על דם.
השמלה היא חלק מקולקציה שיצאה במטרה לאתגר את עין הצופה ולשאול אותו "מה הוא יופי אמיתי?"

מעיל מתוך קולקציית "זה ג'ונגל שם בחוץ", שיצאה בשנת 97'.
על המעיל מודפס ציור משנת 1430, והקולציה עסקה בכלליות בפגיעות האנושית מול הטורפים האורבים

מתוך התצוגה "The Horn Of Plenty" שעסקה בהערצה העמוקה למסורת ההוט קוטור, ולחתרנות שכנגדה

מתוך התצוגה "The Horn Of Plenty"


מתוך התצוגה לאביב 2004, "נפטון" שעסקה ברומנטיקה
בתמונה ימנית התחתונה מופיעה קייט מוס כהולוגרמה, וכל הדוגמניות כולן בגובה 1.80 מטר ויותר כדי להאדיר את האפקט הדרמטי של הנשים הארוכות והאלגנטיות, כרמז לרומנטיקה

שמלת ה"צדפה", מתוך קולקציית "Irere", שמתארת את הסיפור של אישה שבירה על חוף שמתפתחת לפיראטית, כובשת, ולבסוף לאלה אמזונית.
השמלה מורכבת ממאות שכבות של אורגנזה.

צמר רקום במשי, מתוך תצוגה בשנת 2001 בשם "VOSS",

ובונוס: אלכסנדר מקווין היה אלוף התצוגות המופרעות על המסלול (תלה דוגמניות באוויר, העלה את קייט מוס כהולוגרמה, הלביש דוגמנית בשמלה לבנה וצייר עליה בגרפיטים עם מכונות, הציג תצוגה שלמה בריקודים על המסלול עם רקדנים מקצוענים והכניס אישה ערומה לתוך תא גזים שקוף), אבל להעלות משחק שחמט חי עם דוגמניות כתצוגת אופנה זה עשרים צעדים לפני כולם. תרתי משמע.




סופ"ש נעים רבותי :)

25 בספטמבר 2012

הצעה ליום כיפור (ובכלל) / הפקת אופנה צנועה

יום כיפור זה היום הזה שכולם אוהבים לשנוא אם הם לא צמים, אבל אני חייבת להודות שאני מאוד אוהבת אותו. אני מרגישה בנוח עם יום אחד בשנה שבו אני צריכה להתרכז בעצמי ולהסתכל פנימה קצת יותר עמוק. השלווה לא מפריעה לי.
כסמל להסתכלות פנימה, בחרתי להביא הפקת אופנה שהתפרסמה לפני שבועיים שנוגעת בבעיות אמיתיות שיש בעולם האופנה ואף אחד לא מדבר עליהן. דברים כמו חפצון הנשים לרמה שזה כבר מגעיל. שככל שאת נכנסת עמוק יותר לתעשייה ככה את מחוייבת להיות יותר חשופה וללבוש יותר קצר - כי זו האופנה עכשיו.

A MODEST PROPOSAL
Photographs by Michael Thompson 
Styled by Edward Enninful
W Magazine
October 2012

בגדים רנדומלים מהתמונה של מעצבים:
משמאל: חליפה של לואי ויטון
באמצע: תיק של פראדה
מימין: חליפה (ג'קט, מכנסיים, צעיף וחגורה) של גוצ'י, 
כפפות תחרה של הרמס, שכמיה של לואי ויטון


בגדים רנדומלים מהתמונה של מעצבים:
משמאל: קרדיגן וחצאית של בוטגה ונטה, 
שרשרת של לנוון, נעליים של מארק ג'ייקובס
באמצע: מעיל, חולצה, סוודר, מכנסיים וסיכה של פראדה
מקל הליכה של טום פורד, נעלי גברים של דולצ'ה וגבאנה, 
מימין: שמלת תחרה מימין של קלווין קליין,  מתחתיה חולצת תחרה של DKNY
נעליים של מארק ג'ייקובס, תיק  של אוסקר דה לה רנטה


אני מאמינה שיש הרבה בעיות בפתרון "התלבשי כמו חברה בכת האמיש בבגדי מעצבים", וזה לא הפתרון האמיתי. אנחנו לא צריכות להיות מחוייבות ללבוש מותגים ואנחנו לא צריכות להרגיש שמישהו מכריח אותנו ללבוש קצר או ארוך. אני אלבש קצר כמה שבא לי אבל אני שומרת לעצמי את הזכות לסרב להצטרף להיות חשופה כמו כולן רק כי כך נהוג עכשיו.




בגדים רנדומלים מהתמונה של מעצבים:
משמאל: ג'קט, חולצה ומכנסיים של קום דה גרסון
סוודר של פראדה, כפפות של הרמס
מימין: שמלה של אלטוזרה, מגפיים של מארק ג'ייקובס


בגדים רנדומלים מהתמונה של מעצבים:
מימין ומשמאל: שמלה של גוצ'י, טייץ של אמריקן אפרל


בגדים רנדומלים מהתמונה של מעצבים:
מעיל, שמלה, חולצה ונעליים של מארק ג'ייקובס
תיק של פראדה




בגדים רנדומלים מהתמונה של מעצבים:
שמלה של שאנל
חולצה של לורן סקוט
עגילים של בוטגה ונטה (מפוזרים בשיער)
צמיד של שאנל (בשיער)




אולי השנה כשאתן קונות בגד, תחשבו אם זה מתוך הכרח ה"טרנד". אולי לא תקנו את אותה שמלה קצרה מדי, ואולי לא תקנו את אותם עקבים קטלניים שאפשר לנעול לשעתיים מקסימום. יש עוד מספיק בגדים ונעליים בעולם שיתאימו לטעם שלכן ולא יגרמו לכן להרגיש כאילו כח גדול מכן שולט בכם כמו בובה על חוטים בכל קניה.

23 בספטמבר 2012

געגועים לחורף / שמלת יד שניה ב-20 ש"ח

אנחנו בשיא הקיץ, אבל העובדה שהעברנו שעון הלילה לשעון חורף נותנת לי איזו אשליה נעימה לשניה שעוד מעט יתקרר קצת. אלוהים, אני לא יכולה לעמוד בחום הזה יותר.


אחרי שהחבר ואני צילמנו את התמונות ביום שישי (והלכנו לשוק לקנות תבלינים, ואכלנו פלאפל) נכנסתי הביתה ומיד הדלקתי מזגן והתפשטתי לתחתונים וחזיה. אוף.


את השמלה קניתי בסוג של הזיה אחרת. הייתי במיגרנה מהגהינום, לא ראיתי כלום מרוב הכאב. השעה היתה שבע בערב והלכתי עם משקפי שמש ברחוב. האוטובוס עצר כמה מטרים אחרי התחנה, וכל מה שראיתי זו שמלה מתנפנפת ברוח.
"השמלה הזו צריכה להיות שלי...
רגע... שמלה? חנות בגדים? בתחנה מרכזית? אני ממש הוזה."
 אבל מסתבר שהיא תמיד היתה שם ולא שמתי לב. קניתי אותה ומצאתי עוד שמלה בתוך החנות (זו שאני לובשת בתמונות) בעשרים שקלים. 


זו עוד אחת מהחנויות הישנות האלה של הכל בתוך חנות אחת, של בוכרי זקן שמחזיק ערימות של בגדים חדשים ב80-100 ש"ח לצד בגדי יד שניה ב5-30 ש"ח, וגם גרביים ותחתונים וכנראה עוד כמה דברים שפספסתי.


את השמלה לקחתי לתיקון אצל החייט וחסכתי לעצמי את הכאב ראש שבלנסות לתקן אותה לבד. אני ממש שמחה שעשיתי את זה, כי הוא עט עליה במספריים ובמכונת תפירה עתיקה (אוברלוק ידנית בת שמונים שנה!) ושיפץ אותה על מנת שתשב עלי בצורה מושלמת, ואחרי שעתיים של מדידות (מה חשבתי לעצמי שבאתי לחייט ביום שישי שלפני ערב חג?!) ו-60 ש"ח קיבלתי בחזרה את השמלה עם הבטחה לקצת חורף. לפחות הצבע קצת דומה.

20 בספטמבר 2012

בלוג מומלץ: המנתח של עולם האופנה

שבוע האופנה בלונדון נגמר ביום שלישי בלי שום תצוגה מעניינת שהפילה מישהו (או אותי) מהרגליים, תצוגות כמו של פיליפ טרייסי (להלן: מייקל ג'קסון חזר מהמתים) לא הצליחו לעבוד עלי עם כל הרעש והצלצולים שמסביב - הבגדים עצמם פשוט לא מעניינים מספיק.

צדיק אחד בסדום של לונדון היה טוד לין, שאם מתעלמים מהבחירה של צבע הקאמל-חול-מת השולט התצוגה, קל להתאהב בפרטים הקטנים שהושקעו בכל אחד מהפריטים (בדיוק כמו אלכסנדר וונג). אני אוהבת בגדים שנראים פשוטים במבט ראשון, וככל שמסתכלים עליהם יותר מגלים את הפרטים הקטנים ש"עושים" את הבגד. הדברים הקטנים האלה שאפשר למצוא בבגדי מעצבים בלבד ואף פעם לא יהיו בבגדים שמיוצרים לרשתות הגדולות.


את האהבה לפרטים הקטנים כמו ההדגשה של הכיסים, בניית הכתפיים כהמשך ישיר לכיס הג'קט, "שבירת" הכתפיים לחללים של ממש, למדתי לראות רק אחרי שהכרתי את הבלוג The Cutting Class, שעוסק בפרטים הקטנים של הבגדים, מצביע על מה שהעין לא מתייחסת במבט ראשון בתצוגה ומפרק לגורמים את המבנה הכללי של הבגד.
קל לשכוח שתהליך עיצוב הוא לא הגדרת פיגורה כללית של בגד. מעצב לא מעצב שמלה, הוא מעצב פריט שכולל בתוכו הרבה מרכיבים שמתייחסים אחד לשני, שמרכיבים בסך הכל "שמלה" או "מעיל" או "נעליים" או משהו שלא נכנס תחת אף הגדרה.

קל להסתכל על בגדים שעולים על המסלול כ"יצירה" שלמה אבל למעשה מדובר בתהליך עיצוב מורכב הרבה יותר מקשקוש על דף ותפירה לפי גזרה. הפרטים הקטנים שנמצאים בבגד על מנת להביא את הבגד להראות כמו שהמעצב רצה שיראה הם אמנות של המעצב המוכשר, אם התמזל מזלו או של בעלי מקצוע מומחים בסטודיו של כל אחד מבתי האופנה.


הגימור הפנימי של הבד נגזר בצורה שתדמה צווארון לחולצה.


שום דבר לא מקרי בעיצוב. הצווארון עוצב כך ש"ישב" רחוק מן הצוואר


פלטות מיוחדות נתפרו לתוך הבגד, בדומה לביגוד ספורט על מנת לשמור על צורת השרוול


סוף שבוע נעים!

18 בספטמבר 2012

הפוך על הפוך: WTF Asos בגרסת הלהיטים היקרים להחריד

עכשיו שהחגים בשטח חשבתי שזה יהיה תזמון מצויין לחזור לAsos ולראות מה נשמע. אחרי כמה הזמנות גרועות במיוחד ולא מעט החזרות, עשיתי הפסקה יזומה מהאתר ולא התעדכנתי בקולקציות החדשות מזה חודשיים. התכוונתי לפתוח בפוסט WTF Asos?! חדש כיאה למסורת הבלוג, אבל אני חייבת לציין שהפעם מלבד כמה פריטים איומים ונוראים (אל דאגה - הם יופיעו בפוסט הבא של הסדרה) ראיתי כמה פריטים שידי לא תשיג מעולם מפאת המחיר הלא שפוי ו/או המידות המצומצמות עד לא הגיוניות.

אז הנה כמה פריטים רנדומליים שהייתי קונה, לו כל הגזרות היו יושבות עלי בצורה מושלמת, לו הייתי במידה הממוצעת של  בגדי מעצבים (10UK בערך) והיה לי כרטיס אשראי לחשבון של אוליגרך. כמו כן, עם מידות וחיים מושלמים אלה אני מאמינה שהיו לי שלל אירועים מפתים ללבוש בגדים יוקרתיים שכאלה, כי פדיחה לרדת עם חצי מהבגדים האלה למכולת.



אני מוכנה לרדת עם זה גם למכולת. וללכת עם זה גם לקניות. וללכת עם זה לעבודה, לישיבה חשובה. וגם לאירוע אופנה. וגם לטיול בחיק הטבע. אם אפשר תתפרו את השמלה הזו לגוף שלי. תודה.


שמלת פליסה עם תפרי תלת מימד הפוכים במבנה מחמיא בטירוף. גם לדייט ראשון מוצלח, גם לערב חג. 


מקסי סגורה עם נוכחות: לנשים עם אופי בלבד


Peter Jensen Oversized Shirt Dress, עולה 1,304 ש"ח
סגנון שלא תופס בארץ ישראל שטופת הטרנדים הצמודים, וחבל. כמו כן אם אני אנסה ללבוש את השמלה הזו היא תראה עלי כמו שק. לנשים ממוצעות עד רזות בלבד.


אקספשן למעיל הזה: הוא לא יקר במידה מחרידה, והוא נמכר גם במידה שלי.
אמנם כבר יש לי מעיל לחורף, אבל ייתכן ואשבר לקראת הסיילים של כריסמס. הוא פשוט מושלם.
כמו כן קוראי הבלוג האהובים מוזמנים לצ'פר אותי במעיל הזה בתירוץ כלשהו. יש לי יום הולדת עוד חצי שנה, זה נחשב?

16 בספטמבר 2012

חמישה אאוטפיטים לערב ראש השנה (הצעת הגשה בלבד)




היוש! ראש השנה בפתח וכולנו במתח, אבל לפני ארוחת החג והגפילטע המפורסם (סליחה לכל הדודות אבל אני מתה על ההוא מהקופסא, ואל תעזו להציע לי חזרת) חשבתי להתמקד בבעיות הכואבות של כולנו: מה לובשים לערב חג? הדרך הכי טובה לפתור בעיות כאלה היא להתאים את הבגדים לצרכיה המיוחדים של האישה, ולכן הרכבתי כמה הצעות לבוש לפי הצורך:

(קליק על הבגדים הקטנים לאתר שלהם)

הבעיה: ההיא שירדה 10 ק"ג ומתה להשוויץ לדודה הקנאית
הפתרון: כלבתא מקצועית שלא תשאיר ספק לגבי השיפורים והשיפוצים שעשית בשנה האחרונה: חצאית עפרון צמודה וחולצת שיפון שקופה יעשו את העבודה.

What to wear on Rosh hashana




הבעיה: ההיא שכולם מייעצים לה להוריד את הסטנדרטים אחרת היא תשאר לבד גם השנה
הפתרון: זה צריך להיות ברור: את יודעת מה את שווה ואת תצאי עם מי שמתאים לך ומתי שמתאים לך. האמצעים: שמלת מיני מבליטת נכסים ואבזור שמעיד על טעם אישי מדוייק ובלתי מתפשר. שאף אחד לא יציע לך לצאת עם המובטל המקריח רק כי את עדין רווקה.

What to wear to Rosh Hashana 2




הבעיה: ההיא שמוזמנת לארוחת חג של המשפחה שלו
הפתרון: רושם ראשוני יכול להיות חיים ומוות במשפחות מסויימות, ואין דבר יותר גרוע מלבלות ערב חג שלם עם אנשים שלא מחבבים אותך סתם כי לא חשבת לעומק על מה שלבשת. מה כן ללבוש: דברים שלא יתנו לדודות סיבה לקנא ולסבתא לחשוב שאת פרוצה.
גשי בשיטת "אאוטפיט מתוק עד שתחנקו", חייכי לכל עבר ואם שואלים אותך אם את רוצה עוד מהחריימה, יש מצב שהם סתם בודקים אותך. מותר להגיד לא :)

What to wear on Rosh Hashana 3



הבעיה: ההיא שהזמינה את כולם אליה לחג, ומעוניינת שכולם ידעו שהשקיעה המון שעות בהכנה וסבלה מכל רגע
הפתרון: הדרך הכי טובה לגרום לאנשים לרחם עלייך היא להופיע לארוחת חג עם שולחן מתוקתק לבושה כאילו עוד לא הספקת להתקלח השבוע. 
טרנינג של ספונג'ה עם עדיפות לכזה של הבעל, חולצת סיום קורס קצינים של הבן או חולצת מטאל חסרת גזרה, קרוקס קלאסיות וקליפס פרחות לשיער. בהצלחה!


What to wear on Rosh Hashana




הבעיה: המכתימה המקצועית - זו שלא מסיימת ארוחה בלי כתם מביך על הבגדים
הפתרון: מצטערת, חמודה, אבל נדונת ללבוש שחור כדי שלא יראו איך הצלחת להפיל על עצמך גם הפעם קציצה ברוטב.


What to wear on Rosh Hashana 5



חג שמח בנות :)