אז אני בחופש כבר המון זמן. כאילו, המון (!) זמן. אני עדיין משלימה שעות שינה שהחסרתי בשנת לימודים (זה הגיוני בכלל?), אבל כשאני ערה אני מתאמצת להיות פרודקטיבית ולעשות משהו כיף. אז החלטתי לשבת ולתפור לעצמי משהו ללבוש. כדי לעשות את זה קצר - מכונת התפירה שלי שבתה חצי יום ובאמצע השמלה שתפרתי, והטכנאי צפה לה החלמה ארוכה וזמן תיקון של לפחות ארבעה ימים.
מה עושים בלי מכונת תפירה? קודם כל, רואים המון טלוויזיה. עכשיו כשג'יימס גנדולפיני הלך לעולמו, אני מוכנה להפרד ממנו לשלום ולראות את "הסופרנוס" עד הסוף. אוקיי, אני מניחה שזה דורש הסבר מפורט יותר. מה שקורה ביני לבין ג'יימס גנדולפיני (טוני סופרנו) הוא מערכת יחסים חד כיוונית מורכבת מאוד, שכוללת קראש רציני. כיוון שהסדרה נגמרת מתישהו, לא יכולתי לראות אותה עד הסוף כי זה אומר שאין יותר מה לראות. עכשיו כשהוא מת, אני יושבת להשלים את הסדרה עד הסוף לפרידה אחרונה :).
את הסדרות שלי אני לא באמת רואה אלא מקשיבה (מפלאות הפרעות הקשב), אז כתעסוקה לידיים החלטתי להשתמש באחד הבדים שיש לי בארון ולתפור משהו ביד. בחרתי בבד דמוי עור, מחט תפירה עבה, חוטי רקמה, שרטטתי קצת שרטוטים והתחלתי לגזור ולתפור.
תכנון התיק
התיק - תפור ביד, עם גימור סרוג
למען האמת, כל כך נהניתי מהתהליך, שכשמכונת התפירה חזרה הנחתי אותה בצד ועוד לא חזרתי לסיים את השמלה :)
מה דעתכם על התיק שלי?